אימון (קואצ'ינג) ופסיכולוגיה רוחנית

מה זה אימון לחיים? מדובר בסוג של טיפול אלטרנטיבי? מתי ואיך לבחור את השיטה המתאימה לצרכים שלך?

ניתן למצוא את התשובה לשאלותיך כאן. לפעמים אנחנו רק צריכים יד מושטת שתדריך אותנו בתהליך המבורך של גילוי עצמי...

מהו תהליך אימון לחיים?

אימון לחיים נוצר כחלק מהאבולוציה הטבעית של תחום הפסיכולוגיה, ונובע מצורך אמיתי של אנשים לקבל תשובות קונקרטיות, כלים מעשיים כדי לפתור קונפליקטים, בצורה מהירה יותר ולא פחות עמוקה.

בטיפולי הקלאסי בין פסיכולוג למטופל נתפס כקשר ארוך טווח ו היאנטראקציה היא כזו שמצד אחד ישנו המומחה ש"יודע" ו"מפרש" (הפסיכולוג.ית או הפסיכואנליטיקאי.ת) ומצד השני המטופל שמקבל את הטיפול. תפיסה זו של טיפול יכולה להוביל לקונוטציה שלילית לגבי המטופל, כאשר תפקידו נתפס כפסיבי, למרות שבעצם הוא זה שמספק את התוכן לתהליך ולכן רק הוא יכול לפרש את משמעותו.

דרישות החיים, המשתנות בקצב מואץ יותר ויותר, יצרו את הצורך למצוא תשובות מהירות יותר למצבים ספציפיים, ואת הרצון לרכוש ולהמשיך לפתח כלים שיאפשרו לנו להשתמש בהם באופן עצמאי.

ככה נולד את ריבוי שירותי האימון, המתמחים בתחומים שונים של החיים וקשורים לדיסציפלינות שונות, המספקים פתרונות מעשיים ונגישים יותר וליותר אנשים.

תהליך האימון נולד מענף הפסיכולוגיה ההומניסטית - לאחר פרויד והפסיכואנליזם - ומתבסס על העיקרון שכל אדם הוא בעצם "המומחה" במה שמעסיק אותו - בסופו של דבר הוא בחר את מנגנוני ההגנה שלו גם אם ידוע לו וגם אם אינו מזהה זאת - ולכן הוא זה שיש לו את כל המשאבים הדרושים כדי להגשים את החיים שהוא רוצה. המייסד המרכזי של טכניקת הטיפול ההומניסטית, שנקראה "פסיכותרפיה ממוקדת באדם" (Person centered psychotherapy), הוא קארל רוג'רס.

תפקידו של המאמן הוא להיות המראה המשקפת ומחזירה למתאמן את היכולת להתבונן ולהכיר בהיבטים השונים של אישיותו, עד שיהיה מסוגל לקבל אותם, לשלב אותם ואז לקחת אחריות על חייו.

יחסי המאמן והמתאמן דורשים מסגרת ספציפית, אם כי דינמית שכן היא תיקבע על פי ההכשרה התיאורטית של המאמן, המתודולוגיה שבחר ליישם, ניסיונו הנרכש, והחוויה - הייחודית תמיד - שנובע מהעאינטראקציה, בין המעורבים בתהליך, בו באים לידי ביטוי היבטים שונם של אישיותם.

פסיכולוגיה רוחנית

נושא המחקר של הפסיכולוגיה השתנה עם התפתחות האנושות והתקדמות המדע. בעבר המונח פסיכולוגיה רמז לחקר הנשמה (Psiche ביוונית = נשמה). עם לידתה של הפסיכואנליזה, פרויד הדגיש חשיבותם של הקונפליקטים הלא מודעים. לאחר מכן, כדי להתאים את עצמה לדרישות השיטה המדעית, הפסיכולוגיה התמקדה בהתנהגות האדם, כך נולד הביהביוריזם. ומאוחר יותר, גישת ההומניזם שהחזירה את הפוקוס לאדם העצמו.

כך, עם התפתחות שיטת המדעית, נוצרו דיסיפלינות אחרות המנסות להסביר את התנהגות האנושית בזוייות יותר ספציפיות - כגון מבני החשיבה, שליטה או חוסר שליטה ברגשות, גנים ותורשה - או על פי תחום היישומי: פסיכולוגיה קלינית, חינוכית, משפחתית, חברתית וכו'.

מטרת הההתמחות היא להתייחס לנושא המחקר, בצורה מעמיקה ומוגדרת יותר, על מנת לרכוש ידע יותר מדויק וברור. אבל כשמטרת המחקר היא האדם, הסתכלות זאת יכולה להיות צרה, כי התנהגות האדם היא מורכבת, דימית ולכן נדרשת ראייה שתשלב את כל שאר ההיבטים האישים, חברתיים, תרבותים, נפשיים, כי הם חלק בלתי נפרד מנושא המחקר.

נושא המחקר של הפסיכולוגיה הרוחנית הוא החוויה האנושית. והיא מתמקדת באופן שבו האדם חווה את חוויות חייו ואיזה משמעות הוא מייחס להן. מטרת הטיפול היא לאפשר לאדם להתחבר לרגשות שלו, להכיר באמונות לא מודעות שפיתח במהלך השנים ולתת משמעות חיובית לחוויות העבר על ידי הסתכלות רחבה יותר הכולל את ההיבט הרוחני.

שיטת האימון המבוססת על הפסיכולוגיה הרוחנית משלבת טכניקות מגוונות וידע רב, במטרה להבין את יחסי הגומלין בין הרמות שונות של ההוויה האנושית - הרמה הפיזית, מנטלית ורגשית של האדם - ולהסבירן דרך מצבצים הספציפיים של חייך, במונחים רוחניים.

שלושת העקרונות של הפסיכולוגיה הרוחנית:

• אנחנו ישויות רוחניות שבאים לעבור חוויה אנושית. לכן החיים במרחב ובזמן הנוכחיים, הם רק שלב מסוים של קיום נצחי שמתעלה עליו.

• לכל אדם יש את כל המשאבים והאמצעים לעזור לעצמו. גישה זאת מחזירה אל האדם את יכולת לרפא את עצמו, את תחושת האחריות בתהליך הטיפול בכך שמאפשרת לו לקחת תפקיד אקטיבי יותר בתהליך.

• הבעיה היא לא העניין, אלא איך אנחנו מפרשים את העניין. גישה זו מאפשרת לנו להיות בלתי תלויים מהנסיבות, אירועים יומיומיים, ההיסטוריה האישית שלנו ומהקונפליקטים שחווים, כדי להתמקד ברגע הנוכחי, כי זה מה שבידיי לשנות. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לנהל הוא היחס שלנו למצבים השונים.

פרספקטיבה הזו דורשת רמה גבוהה יותר של תודעה שממנה נוכל להתבונן בחולשות, בטעויות, בהישגים ובכישרונות שלנו מבלי להכפיף את עצמנו לשיפוט כפי שאנו עושים בדרך כלל. דרך ההסתכלות הזו על עצמנו אנו מתרגלים ומפתחים איכויות כגון קבלה, חמלה ואמפתיה כלפי עצמינו וכלפי הזולת, וומבינים שאנו מעוצבים גם על ידי עקרונות אוניברסליים שכדאי לנו להכיר כדי להשתמש בהם לטובתינו ולטובל הכלל.

אהבת? אשמח לקרוא את תגובתך!

ניתן להירשם למטה לקבלת התראה לגבי פוסטים חדשים.

ננסי קריסטל, שיקוף המהות,

אימון לחיים